טור אחרון ופרידה

זה הטור האחרון שלי. לפחות לעת עתה. לפחות במתכונת של טור שבועי.

אני גרוע בפרידות. ברגע שאני מרגיש את העצב, אני בדרך כלל  כבר מתחרט. אז צריך לעשות את זה מהר...
כבר חצי שנה , מעט לפני כניסת השבת, או מייד בצאתה, אני מתיישב וכותב את הטור השבועי.

אני חושב שמה שמצא חן בעיני הייתה המחויבות לכתוב כל שבוע, בין אם נדמה לי שיש לי מה לומר ובין אם לא. לנסות לתמצת איזו תחושה או זרם מחשבות, למספר שורות ובזמן מוגבל. אבל היום אני מסיים. בשבועות האחרונים, הרגשתי שאני פחות מאתגר ומרגש את עצמי בכתיבת הטור. ואז חשבתי שזה לא מובן מאליו שאני צריך להמשיך לכתוב אותו. אין לי סיבה מדוע, ולא קרה משהו מיוחד. ואף על פי כן... ואולי הפסקה תפנה מקום לדברים חדשים בחיים, ובכתיבה.
אני חושב שהטור שלי היה ניסיון שלי לאפשר הצצה לחיי, אולי חייו של מחפש רוחני, שכעת מנסה למצוא את מקומו בחיים ה"רגילים" ובודק אילו דברים מהמסע הרוחני הוא לוקח עימו ואילו הוא משיל מעליו ומשאיר מאחור.
והטור מעולם לא שיעמם אותי. הרגשתי שאני מתפתח יחד איתו וגם יחד אתכם, עם התגובות שלכם, או עם תחושה שלי, שחלקכם מלווים אותי בדרכי.

להתראות בהמשך הדרך